עיקול זמני – משפחה – פקיעת עיקול – תקנות סדרי הדין האזרחי – סעדים זמניים

בתיק זה הוגשו הליכים משפטיים על ידי בעל נגד אשתו. בדרישה לחלוקת הרכוש המשותף שלהם, כולל דירת מגורים וכספים בבנקים. טרם הגשת ההליכים, הגיש הבעל " צווי עיקול ומניעה " על כל רכושה של אשתו ובפרט על כספים רבים בחשבונות בבנקים. העיקול תפס מאות אלפי שקלים – חסכונותיה של האשה בבנקים. מעבודה של עשרות שנים בנקיון מוסדות.

בברור שנערך ע"י הנתבעת לאחר קבלת צווי העיקול , התברר כי הבעל הבריח את כל רכושו – לרבות דירה חדשה שרכש על שם בנו מנישואיו הקודמים. כך שהאישה מצידה לא יכלה לעקל את רכושו או אף להוכיע שקיים רכוש שכזה. בברורים שנעשו במזכירות בית המשפט ובכתבי הדין, ע"י ב"כ הנתבעת התברר, כי התובע לא מילא אחר תקנות סדרי הדין האזרחי בענין עיקול זמני. תקנות סד"אז בדבר עקול.

בהליך שהגישה האשה לבית המשפט לביטול צווי העקול, טענה, כי התובע היה צריך להעביר לידיה את צווי העיקול, כולל מלוא המסמכים הנילווים לכך , בתוך שלושה ימים מיום מתן הצו. התובע איחר לעשות זאת ביום אחד. הנתבעת טענה כי הצו פקע עקב כך.

בעקבות דיון שנתקיים בפני הרשם. נתן הרשם החלטה על פיה בוטלו כתבי העיקול. זאת משום שלא בוצעו מסירות כתבי העיקול בתוך שלושה ימים, בהתאם לתקנות 367, 370 לתקנות סדר הדין האזרחי. בעת מתן ההחלטה ביקש התובע – שבימ"ש ישאיר את צווי העיקול בתוקפם עד לערעור שיגיש – בית המשפט דחה בקשה זו.

העיקולים בוטלו, הכספים שוחררו. בעקבות זאת הסתיים כל התיק כולו בפשרה.