כרטיס אשראי או שיק ?!
מאת: משה סיון, עו"ד
הכותב עו"ד ונוטריון המנהל משרד עצמאי מזה כ-30 שנה ומתמחה בנושא בנקאות.
מתי עדיף לצרכן לשלם באמצעות שיק ומתי באמצעות כרטיס אשראי ? עו"ד משה סיון מדגים במאמרו את יתרונותיהם וחסרונותיהם של אמצעי התשלום השונים.
מבוא
מתי עדיף לצרכן לשלם באמצעות שיק ומתי באמצעות כרטיס אשראי ?
סיפור המעשה :
רינה ודוד שנישאו בשעה טובה הינם זוג צעיר ונמרץ, אשר ניגש מיד לרהט את דירתם הריקה. לאחר שסרקו כל מחסן ריהוט וחנות הזמינו לעצמם ריהוט לסלון, ומשעברו את השלב הקשה התרווחו מול המוכר. המוכר הסכים לקבלת שישה תשלומים שווים ורצופים, והתחייב כי הריהוט יגיע בתוך חודשיים.
דוד שלף את פנקס השיקים ונגש לרשום. רינה עצרה אותו בדקה ה-90 בחיוך נבוך." דוד בשביל מה המציאו כרטיסי אשראי ? למה אתה צריך עכשיו לשבת ולמלא שישה שיקים ? תחשוב מודרני" . היא שלפה את כרטיס האשראי שלה, והמוכר מיהר להעבירו במכשיר.
כעבור חודשיים הגיע הריהוט לבית הזוג, אך לצערם הרב, גוון הבד לא היה הגוון המוזמן, העץ לא היה העץ המובטח, ואפילו ציפויי הפוליטורה היו משוחים במשיחות גסות.
רינה מיהרה להתקשר לסוחר הרהיטים, וקבלה על מה שהובטח ולא קיבלה. הסוחר הבטיח לה כי יסדיר את הנושא.
כעבור כשלושה שבועות של טלפונים ופניות חוזרות ונשנות לחנות, אשר לא הועילו בדבר, ומשהבינו שהסוחר מושך אותם בלך ושוב, התקשרו לחברת האשראי .
בהתאם להוראות חב' האשראי , כתבו בני הזוג את תלונתם, בצרוף מסמכים, ודרשו להפסיק את תשלומי החיוב לסוחר הרהיטים. כעבור זמן מה, חברת האשראי הודיעה כי היא חייבת לקבל את תגובתו של הסוחר, אשר טען מצידו שהסחורה נמסרה ללקוח כפי שהוזמנה.
לאחר שיחות ארוכות נוספות השיבה חברת האשראי כי איננה מוכנה להפסיק את התשלומים לסוחר, הואיל והמוצר סופק .
רינה ודוד פנו לעו"ד שיטפל בעניינם, אשר הסביר להם כי למעשה רק רק בית משפט יכול להועיל להם, אולם מדובר בהליכים ארוכים ומטריחים, הדורשים חוות דעת של מומחה בתחום הריהוט, על מנת שיקבע כי אכן ההזמנה לקויה ולא ראויה, וכי היא עומדת בניגוד לחוק המכר או חוק הגנת הצרכן.
המצב המשפטי:
זה השלב בו יש להחכים ולברר מה המצב המשפטי במקרה שכזה:
חוק כרטיסי חיוב – תשמ"ו 1986, קובע כי מדובר בעסק משולש שבו "מככבים" חברת האשראי הקרויה – מנפיק , סוחר הרהיטים הקרוי – ספק, והלקוח, הוא הצרכן.
בכל מקרה שכרטיס האשראי נגנב, אבד, עשו בו שימוש שלא כדין או חייבו את הלקוח חיוב שלא הוזמן על ידו, מצבו של הלקוח טוב,שכן הוא מוגן , ואם חוייב, יזוכה על ידי חברת האשראי ולא משנה מהן הסיבות או המניעים לנ"ל.
נכון הדבר גם אילו לא היה מסופק כלל החיוב על ידי סוחר הרהיטים – בדוגמא שלעיל, היו בני הזוג מזוכים על פי החוק בחשבון האשראי שלהם, גם אם חוייבו.
חברת האשראי היא זו שצריכה לשאת בכך, ומהווה מעין "מבטח" של העיסקה מבחינת הלקוח במקרים כנ"ל.
מה הדין במקרה כדוגמת המקרה שלפנינו, כאשר המוצרים הוזמנו וסופקו ?
החוק לא נותן לכך מענה.
בויכוח שבין הצרכן לסוחר, ניצבת חברת האשראי, כעין בורר. היא בוחנת את הגירסאות של שני הצדדים, וזכותה להחליט, אם היא מפסיקה את התשלומים אם לאו. ברור, כי במצב זה, הצרכן נמצא במצב נחות,. והסיבה ברורה לחלוטין- חברת האשראי מקבלת את עמלותיה מהספק לא מהצרכן ! הספק הוא הלקוח האמיתי שלה, וממנו היא גובה ממון .
הצרכן מקבל שרות, אולם איננו בר כוח מיקוח כלכלי . במקרים רבים מסוג זה, חברת האשראי איננה מבטלת את החיוב, שכן אחרת היא תעמוד מול הספק אשר ידרוש ממנה זיכוי הכספים הנ"ל , בטענה שהיא שללה ממנו כסף המגיע לו , בלא כל הצדקה של רשות עוסקת.
העיצה:
רצוי, ומוטב לתת שיקים במקרים של תשלומים לשיעורין, כאשר המוצר או השרות טרם נתקבל אצל הלקוח לשביעות רצונו.
במקרה שכזה, של שיקים הנרשמים, בהגבלת מוטב בלבד, וממולאים בהם כל הפרטים הנדרשים, ניתן לתת הוראה בבנק לעצור את השיקים , והבנק אינו רשאי לסרב לכך, שכן הוא מחויב לציית להוראת לקוחו – לעצור את השיקים.
הבנק במקרה זה כלל איננו צד לענין, ומערכת היחסים היא אך ורק בינו לבין הלקוח.
הינה כי כן, טרם פסה תועלתם של השיקים.
* הכותב עו"ד ונוטריון המנהל משרד עצמאי מזה כ-30 שנה ומתמחה בנושא בנקאות.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
