סמכות בית הדין הרבני לעניין גרים

סוג: ערעור אזרחי 566/81 יוצגו ע"י עו"ד סיון: המערערת ביהמ"ש: העליון י"ם
סיווג: משפחה - המרת דת כב' השופט: בהרכב אהרון ברק

 

העובדות: קצין הודי הינדי נשא אישה יהודיה בהודו בנישואין אזרחיים. ברבות השנים עלו השניים לארץ כאן קבל הקצין אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. לאחר מכן עבר הקצין גיור כהלכה וקבל תעודת גירות מביה"ד הרבני. לאחר שנים מאס הקצין באשתו ופנה לביה"ד הרבני לגרשה. ביה"ד הרבני קבע כי הנישואין אינם תקפים והוא אינו מחויב בחובות כלפיה.
במקביל פנתה האישה לביהמ"ש המחוזי בתביעה למזונותיה. מצויד בפסיקת בית הדין הרבני, פנה הבעל לביהמ"ש בטענת הגנה כי אינו מחויב במזונות.

ביה"מ המחוזי פסק כי חובתו של גר לזון את אשתו היהודיה, למרות הנישואין האזרחיים בהיות

נתקבל הערעור שהוגש על ידי הבעל. בית משפט עליון פסק כי למרות המרת הדת של המערער , והתגיירותו כדת משה וישראל. הוא יהודי לכל דבר וענין ויש לו הדין האישי והדין האישי הוא על פי המשפט העברי. ולא על פי חוק לתיקון מזונות דיני משפחה. והדין החל על בני הזוג הוא דין מקום המושב, דהיינו מדינת ישראל אשר בה הם חיים. וזאת הואיל וקיבל עול תורה ומיצוות ונימון לשם גירות בפני בית הדין.

יתר על כן פסק בית המשפט העליון, כי המרת הדת איננה חלה בעניינינו שכן אין המערער בין עדה דתית המוכרת על ידי פקודת ההמרה ולכן המרה זו הינה מחוץ לפקודה.

בית המשפט העליון קבע כי הוא מחזיר את התיק לדיון אל בית המשפט המחוזי בהוראות כדלקמן:
א) בית המשפט המחוזי ישב לדין וידון בתביעת המזונות על פי המשפט העברי ועליו לצאת מתוך הנחה כי הצדדים נשואים זל"ז. וישאל עצמו מהו דין חובת המזונות המוטלת על פי המשפט העברי על אדם הנשוי לאשתו.
ב) בית המשפט המחוזי ידון בטענה כי אפילו בני הזוג נשואים והבעל חייב במזונותיה, הרי שאם מתן פסק דין בית הדין הרבני המצווה על האישה לקבל גט פיטורין, פוקעת חובת המזונות. השאלה היא עד כמה בית המשפט האזרחי יתחשב בפסק דינו של בית הדין הרבני כעילה להפחתת המזונות עפ"י המשפט העברי כאשר קיים פסק דין המחייב קבלת גט פיטורין.
ג) כמו כן ידון בית המשפט המחוזי בטענות הבעל כי חובת המזונות המוטלת עליו פקעה משום שהאישה אינה ממלאת את חובותיה כלפיו. מטעמים אלה החליט בית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק כאמור לעיל. המזונות שפסק המחוזי יישארו לפי שעה כמזונות זמניים.