הפסקת חיוב בכרטיס אשראי - מאמר ראשון בסדרה

הכותב עו"ד משה סיון

דודי וגו'די זוג קשישים חביבים החליטו להכניס מעט עניין בחייהם השגרתיים. הם התפתו לחתום עם חברה המשווקת יחידות נופש בהרי האלפים.

עו"ד סיון משהבפגישה במשרדיה המפוארים של החברה, שם הם התענגו על תה ורקיקים, הרבו הסוכנים בתאורים מפליגים אודות אתרי הנופש , המלבינים ביופיים.
הסוכנים הממולחים גיחכו לעצמם , קרוב לוודאי, בעת ששווקו יחידת נופש אלפינית,המיועדת לגולשים צעירים ונועזים, לזוג הקשישים התמים.
יחד עם זאת הבטיחו גם נופש במלון מהוגן בבודפשט.
בו במקום נחתמו המסמכים, כולל חיוב בכרטיס אשראי ל – 36 תשלומים, לסכום נכבד של 6 ספרות.
זמן מה לאחר מכן, משבדקו הקשישים את רשימת מקומות הנופש ,לא הופיע ביניהם המלון המהוגן בבודפשט.
זוג הקשישים התעשת זמן מה לאחר החתימות ובקש לבטל .

באמצעות ב"כ החלה תכתובת אל חברת הנופש, אשר היא " הספק " ואל חב' האשראי אשר היא " המנפיק " - כך על פי לשון החוק.

בהתאם לחוק הגנת הצרכן זכותם היתה לבטל את העיסקה בהודעה בתוך 14 יום, ובעסקי נופש למיניהם בתוך 30 יום.

משלא הועילה התכתובת ,הוגשה על ידם תביעה כנגד חברת הנופש , וניתן לזכותם פס"ד בתיק אזרחי 191148/02 .
בו נקבע כי העיסקה בטלה וזכותם לקבל את כספם חזרה.

דא עקא, שהדבר לא הרשים במיוחד את חברת האשראי, זו דרשה את " ליטרת הבשר " שלה, בטענה כי פסה"ד שניתן כנגד הספק איננו מחייב אותה.
כתוצאה מכך ,נאלצו הקשישים להגיש תביעה נוספת ,בת.א. 21497/04 ,בה דרשו את החזר הכספים מחברת האשראי ישירות.

בפס"ד מנומק, מזכה השופט המלומד, יעקב שיינמן, את הקשישים ומחייב את חברת האשראי להשיב להם את כספם .וזאת מן הנימוקים שאכן היה ביטול של העיסקה כדין, לא היו בידי חברת האשראי מסמכי החוזה והעיסקה כפי שהחוק מחייב אותה, השופט דחה את טענתה העיקרית של חברת האשראי - בכך שהיא כבר העבירה ושילמה את הכסף לספק בעיסקה הקרויה "עיסקת קרדיט " , בקובעו כי חברת אשראי שעושה עיסקת קרדיט מסוג זה , חובה עליה לקבל את הסכמתו של הלקוח לכך מראש.
נציין, כי עיסקות כאלה אינן מוכרות בדרך כלל לציבור, והן נהוגות במערכת היחסים שבין הספק לחברת האשראי בלא ידיעת הצרכן.
לדוגמא ,לקוח שהזמין רהיטים, או שרות מתמשך כגון שרותים של חברת בניה, והוא אמור לשלם לה ב - 36 תשלומים המשתרעים על פני 3 שנים, משלם בלא יודעין מיד ובאחת ,את מלוא הסכום. אם הספק מתרשל או מוסר לו מוצר פגום או שונה ממה שהוזמן, נוצר חכוך ונגוד אינטרסים במשולש היחסים של - צרכן מנפיק וספק.
הספק למעשה זכה כבר במלוא התשלום, הצרכן לא קיבל את המוסכם .
מאידך , חברת האשראי כבר שילמה לספק והיא דורשת את מלוא התשלום מהצרכן.
במקרה שכזה, נוצר מצב אבסורדי שבו חברת האשראי הופכת למעין "בורר" כביכול בין הצדדים.

ברור לחלוטין, שהאינטרס שלה הוא אינטרס שונה לחלוטין מזה של הצרכן.
במקרה שכזה ,היא מחייבת את הצרכן בחשבונו וזה נאלץ להתכתש עימה , האבסורד הוא, שמצב כפוי שכזה, נוצר דווקא ע"י חברת האשראי כנגד האינטרסים של הצרכן.
לטובת היחסים שלה עם הספק - שהוא הלקוח שלה.

למצב זה יש כיום תרופה לצרכן - התיקון לחוק מקנה אפשרות ביטול לצרכן.

להשלמת הנושא ראה מאמר שני בסדרה.

הכותב מתמחה בדיני בנקאות אשראי וצרכנות .
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואיננו משמש תחליף לייעוץ משפטי פרטני.