חוק החולה הנוטה למות

מאת: עוה"ד סיון משה

הכותב הוא עו"ד ונוטריון המתמחה בנושא ומנהל משרד פעיל בעל ותק של 30 שנה.

בפתיח למאמר זה מאחל הכותב יחד עם כל עם ישראל רפואה שלמה לרוה"מ לשעבר מר אריאל שרון. אל נא רפא נא לו.

לאחרונה חוקקה הכנסת לספר החוקים שלנו חוק נוסף הקרוי : "חוק החולה הנוטה למות" = תשס"ו".
חוק זה בא על רקע ויכוחים ודיונים לרבות מספר תקדימים משפטיים על ידי בית המשפט. קובע כי חולה במצב סופני יכול לבקש להמנע מלתת לו טיפול רפואי כל שהוא. על מנת שחייו יסתיימו בלא סבל מתמשך או החייאה, כאשר הוא במצב סופני.

החוק קובע ,כי רק כאשר אדם מביע רצונו בברור במובן זה , ימנעו מטיפול רפואי.
בכל מקרה אחר שאין בו הבעת רצון שכזו ימשך הטיפול הרפואי כסידרו.

החוק קובע כי חולה הנוטה למות הוא אדם הסובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם ינתן לו טיפול רפואי אינה עולה על שישה חודשים.

קביעה שכזאת תעשה על ידי רופא "אחראי" שהוא מנהל מחלקה או ומנהל יחידה באותו מוסד רפואי , והוא אחראי על טיפול בחולה הנוטה למות. או רופא מומחה שמינה אותו מנהל אותו מוסד.
כאשר נקבעה קביעה שכזו , יודיע הרופא לאדם הנוטה למות או לאדם הקרוב לחולה הנוטה למות על מנת שזה יעשה את שיקוליו ויביע את רצונו.

החוק קובע באופן קטגורי , כי חולה הנוטה למות ,שהוא בעל כשרות משפטית ,יביע זאת שאינו רוצה שחייו יאורכו, יש לכבד את רצונו ולהמנע מטיפול רפואי בו.

במקרה שכזה ,הרופאים יתנו לו אך ורק טיפול רפואי מקל כגון חמצן,מזון ונוזלים ,אך ורק, על מנת להקל עליו.

המחוקק גם נתן את הדעת על מתן הוראות מקדימות שכאלה. בעת אשר אדם מצוי במיטבו והוא עושה זאת באופן מודע וזאת בלא קשר עם מחלה כל שהיא באותה עת.
קיימות תקנות מפורטות אשר מפרטות מתן הוראות מקדימות שכאלה.
הוראות אלה תינתנה רק לאחר שקיבל המצווה מידע רפואי מרופא מוסמך על מצבו, באותה עת יכול להיות שמצבו תקין בהחלט.
יחתום על ההוראות הללו בפני שני עדים .וימסור מידע זה למרכז מידע שינוהל על ידי משרד הבריאות, ומשרד הבריאות יקיים מאגר מידע בו יירשמו כל ההנחיות והמסמכים הקשורים לכך.

המחוקק נותן אפשרות נוספת אף למנות מיופה כח, גם כן, תוך מתן הוראות מקדימות למיופה הכוח בחתימתם של שני עדים.

מיופה הכח, יהיה זה, אשר יתן את ההנחיות לרופאים על פי יפו"כ חתום כנ"ל,מה ייעשה בעת אשר ימצא אדם במצב אנוש.

במקרה ולא יושארו הוראות או מיופה כח, ניתן לרופאים לפנות ל"אדם קרוב" שהוא אחד מן השניים ,או בעל קירבה משפחתית או רגשית אל החולה. או שהוא מכר טוב שלו אשר מקיים עימו קשר רצוף .

כמו כן תוקמנה "וועדות מוסדיות" בניהול משרד הבריאות וכן "וועדה ארצית".
בוועדות אלה יכהנו שלושה רופאים שאינם מטפלים ישירות בחולה, בנוסף רופא פסיכיאטר. אחות מוסמכת. עובד סוציאלי או פסיכולוג, איש אקדמיה המתמחה בתחום הפילוסופיה או האתיקה, משפטן הכשיר להתמנות שופט מחוזי. וכן איש דת לפי דתו של החולה.

וועדה זו תהיה הרגולטור הקובע בכל מקרה של בעיות בקשר עם ההנחיות ,מחלוקות כל שהן או הבעיות הקשורות בנושא זה. הוועדה תכריע בכל ענין הקשור בכך.

לפיכך, כל אחד מאיתנו אשר איננו רוצה, שימשיכו את תוחלת חייו באופן מלאכותי, בהעדר הכרה או איכות חיים סבירה . יוכל לפנות לעו"ד אשר מצוי בכך והוא יערוך לו את ההוראות הללו וידאג לכך שהם תגענה לידי הגורמים המוסמכים , אם חס וחלילה יהיה בכך צורך.

הכותב הינו עורך דין המקיים משרד לעריכת דין פעיל במשך כ - 30 שנה ומתמחה בבעיות מסוג זה.
כתבה זו איננה מהווה תחליף לייעוץ פרטני אצל עורך דין.

משה סיון, עו"ד ונוטריון